צו ירושה ברבנות

התנהלות המשפחה לאחר פטירת אדם

לאחר פטירתו של אדם אפשר שתהיינה התמודדות נפשית. לא רק בהקשר האבל על לכתו, אלא על ארגון ענייניו החומריים בתקופה הסמוכה למוות. ישנן השלכות מעשיות הקשורות למותו, שהן כשלעצמן יכולות להוסיף רובד רגשי לדבר.  מעבר לכל סידורי ההלוויה, ישנם כמובן ענייני מימוש ירושה. שכן לאחר מותו של אדם כלל נכסיו, המכונים בעגה המשפטית "עיזבון", יכולים לעבור ליורשיו. זהותם של היורשים, כמו גם זכויותיהם בעירבון נכתבים בצו רשמי העונה לשם "צו קיום צוואה", כמו גם "צו ירושה". חלוקת העיזבון תלוית נתינת הצו. ניתן לבצע איתור צוואה על מנת לגשת לתיק בו נמצאת צוואה ולהביא סדר לנושא.

 

מה זה הליך של מימוש צוואה? ומה זה הליך של מימוש ירושה?

הליך מימוש צוואה, דומה בפעולותיו להליך מימוש ירושה. במסגרת ההליך למימוש ירושה יש לפנות לרשם הירושה, ולבקש צו קיום צוואה. כלומר, מגישים בקשה וזו תפורסם ברשומות, ו/או בעיתונות היומית. לאחר מכן תהיינה תקופת ביניים, בה תינתן האפשרות להגיש התנגדות לקיום צוואה. אם לא הוגשה התנגדות שכזו, או כאשר הוגשה ולא קיבלה אישור – כלומר, נדחתה, רשם הירושות יכול לתת צו קיום צוואה. המשמעות של מימוש הצוואה היא קבלת עזבונו של הנפטר, עם שלל הזכויות והנכסים. 

למעשה, לאחר שאדם נפטר נכסיו נקראים, כאמור, עיזבון והם אמורים לעבור ליורשיו. כדי לזהות את יורשיו, הרי שצו קיום צוואה או צו ירושה יאפשר לזהות את הנחיות הנפטר לגבי חלוקת עזבונו. צו ירושה מתאים למקרים בהם לא נותרה צוואה, וצו קיום צוואה מתאים במקרה שישנה צוואה. לאחר שהרשם הסכים לאפשר צו קיום צוואה, הרי שהוא יכול להנפיק את הצו באופן דיגיטלי, והוא יכול לעבור לבנקים באופן ממוחשב ואוטומטי כמו גם לחברות ביטוח וגופים ממשלתיים. בתוכם ניתן לכלול את האגף לרישום והסדר מקרקעין, את רשות מקרקעי ישראל, את משרד התחבורה, משרד החוץ, רשות המסים ורשות התאגידים. על כן בכל פנייה לגופים אלו אפשר שלא יהיה עניין לצרף צו לאור כך שזה כבר יכול להופיע במאגר הנתונים שלהם. 

 

לסיכום ניתן לומר כי את הצוואה ניתן לאתר אצל רשם הירושות במידה ולא מוצאים אותה ולקבל ממנו צו קיום צוואה כדי לקבל גישה לעזבונות שהותיר הנפטר. עלות קבלת השירות יכולה להשתנות מהקשר להקשר, אך באופן כללי היא יכול לעמוד על 3,000  ₪. 

 

מה קורה כאשר אין צוואה? מה ההבדלים בין הרבנות לבין רשם הירושות?

אם אדם נפטר ולא השאיר צוואה, לפיה ברור מי היורש לפי המתווה שלו ולחלק לו את הרכוש, מתבקש להגיש צו ירושה אצל רשם הירושות. במקרים מסוימים ניתן לנהל את התהליך גם אצל בית הדין הרבני. אדם יכול להחליט איפה הוא בוחר לנהל את התהליך כאשר ברירת המחדל היא אצל רשם הירושות.

 

על מנת להעביר את התהליך להוצאת צו הירושה לרבנות, יש תנאים מסוימים שיש למלא. 

  1. לקבל (בכתב) הסכמת כל הנוגעים בתיק וכל היורשים המעורבים באופן ישיר בירושה
  2. להסכים לשיפוט בית הדין הרבני עבור כל סעיפי הירושה
  3. לקבל אישורו של רשם הירושות להעברת התיק. הוא יבדוק האם התהליך נעשה בידיה והבנה של כל הגורמים המשתתפים בתהליך. אם תנוח דעתו יכול לאשר את העברת התיק לרבנות.

 

אם התהליך יושלם בהצלחה הוצאת צו הירושה תתרחש אצל הרבנות. הרבנות שופטת על פי חוקי דין עבריים, בעוד רשם הירושות שופט על פי חוקים אזרחיים. מערכת השיפוט שונה והדגש הוא מסורתי-דתי-עברי אל מול ליברלי-דמוקרטי וערכי-ישראלי. 

מי שמחזיק בהעדפה לדין הדתי/עברי/מסורתי יכול להעביר את התיק לרבנות, ומי שמעדיף את הדין הליברלי/דמוקרטי/ישראלי יכול להשאיר אותו אצל רשם הירושות.

 

לפרסום כתבה, השאירו פרטים