-בצילוס על מנת להרוג מזיקים: הדברה טבעית: זחלי יתושים שעושים כל מיני בעיות מטופלים על ידי חיידקי בצילוס שנמצאו על ידי מדענים ישראלים. BTI1200. בצילוס-טורינגיאנסיס בזן ישראלי. הממציא של העניין הוא פרופ' מרגלית ז"ל מאוניברסיטת בן גוריון. אלו הם חיידקי קרקע, וכאשר הוא עבד עם החיידק הוא שם לב לצורה המוזרה שלו. בכל תא יש נבג, אבל חוץ מנבגים הוא זיהה בכל תא גוף לא רגיל, גביש חלבוני מסוים. מתברר שהחומר הגבישי הזה פוגע בזחלים של חרקים בצורה כזו שהחומר נקשר למעי הזחל וממיס את הדופן של המעי, המעי לא יתפקד והזחל ימות מידית. מכיוון שהגבישים הללו הם חלבון אז זה לא חומר כימי רעיל אלא ביולוגי שפוגע רק בזחלים! מערכת ירוקה וספציפית!
סיווג חיידקים
דיויד ברגי וסיווג חיידקים על פי קריטריונים שונים:
ברגי כתב ספר שנקרא המדריך למיפוי החיידקים על פי תכונות ושמות.
הוא נולד בפנסילבניה, היה רופא באוניברסיטה של פנסילבניה. היה יושב ראש העורכים של המהדורה הראשונה של הספר אותו הוא ערך. שם הספר נשמר עד היום ומעודכן כל מהדורה בגילויים חדשים והתפתחויות.
למדריך של ברגי קיימות כיום 8 מהדורות.
המהדורות הישנות השתמשו בטבלאות על מנת לסווג ולהגדיר את החיידקים: באינדקס היה אפשר לברור אם החיידק מחולל מחלה או לא/ החיידק אירובי או אנאירובי ועוד…
הגישה הזו הוחלפה כיוון שישנן שיטות מודרניות ומתקדמות יותר לסיווג חיידקים.
שמות חיידקים:
השמות הם שילוב בלטינית של סוג ומין. הוגה השיטה היה קרלוס לינאוס. הוא חילק את הטבע לממלכות, סוגים מינים ומשפחות. הוא השתמש בשיטה זו גם על חיידקים. הוא עשה זאת בלטינית כיוון שזו הייתה שפת המדע דאז.
HOMO SAPIENS, ELPHAS MAXIMUS ועוד..
מספר היצורים שקיבלו שמות ומתועדים בספרות הם בסביבות מיליון וחצי.
הקבוצה הכי גדולה אשר תועדה וקיבלה שמות היא חיפושיות. מתוך מיליון וחצי תיעודים כמעט 300 אלף אלו חיפושיות.
דיאגרמה במצגת במודל ללא החיידקים.
כמה חיידקים ידועים ומתועדים קיימים היום בעולם?
קצת יותר מעשרת אלפים יצורים מתועדים הם חיידקים. מדי שנה מתווספים כ700 מינים חדשים.
איך מסווגים חיידקים?
ג'ון (למה אני צריך לשמוע את השם שלו גם פה) לוק טען שמיון החיידקים הוא תוצאה של מוח החוקר- מין של חיידק זה אוסף של פריטים בעלי מכנה משותף דרגה גבוהה של תכונות.
מין של חיידק הוא קבוצה של חיידקים אשר לכל חוקר ישנם מושגים משל עצמו. החלוקה למינים וסוגים היא סובייקטיבית על פי כל חוקר.
איך הדברים נעשים אובייקטיבים והלכה למעשה בשטח:
תיעוד הייצור בספרות היא בגישה של תיאור יותר מתכונה אחת, אלא גישה משולבת של קבלת מידע מתחומים שונים: ממה הוא ניזון, מבנה החיידק, שומנים, חומר תורשתי והשוואתו עם קרובי המשפחה ועוד… (דוגמא במצגת עם כתבה על גילוי חיידק חדש ותכונותיו).
השוואה של DNA:
קבוצה של חיידקים בודדים כולל האב טיפוס שיש להם 70% או יותר דמיון של החומר התורשתי.
האותיות של הדנ"א ATGC הזוגות שהולכים ביחד הם AT GC
על מנת לדעת אם שני חיידקים הם בני אותו מין אנחנו מבודדים את החומר התורשתי של שניהם ומשווים בינהם: הפגשת שני סוגי הדי אן איי. אם יש דמיון רב אז שני החומרים דומים הם יתחברו לדי אן איי של שני הסוגים ביחד, ואם לא הם יישארו בנפרד. אם יש 70% התאמה החיידקים הם מאותו מין.
המושגים בעולם הפרוקריוטי שונים מהמושגים בעולם החי!!
קיימות גם סתירות פנימיות בשיטה זו כמו מחלת הזיבה ודלקת קרום המח: למרות שקיימת התאמה בין החיידקים ב93%, זה לא אותו מין!
קביעת השמות היא הרבה יותר מוסדרת ובעלת חוקים נוקשים לגבי אופן קביעת השם:
תהליך קביעת השמות:
"החוקה הבינלאומית לסיווג שמות של חיידקים"- קיימת ועדה אשר מאשרת וקובעת את הכללים לתהליך נתינת השמות לחיידקים.
-לא לשנות שמות אם אין צורך
-לא ליצור שמות כשאין צורך
-אין תלות בין שמות של חיידקים לשמות של בעלי חיים וצמחים (בעבר), כיום קיימת תלות כזאת. שם חדש של מין של חיידק לא קיים בעולם הצומח.
-לטינית היא הבסיס לנתינת השם.
-המלצה להימנע משמות ארוכים
