עמידות חיידקים מפני מחלות

 

-לחיידק אשר נגרמת מוטציה והוא אינו רגיש בפני אנטיביוטיקה יש יכולת התרבות למרות התרופה,

כך שנוצרות לעתים מושבות עמידות. הפניצילין נכנס לשימוש קצת לפני מלה"ע השנייה, וכבר בשנות החמישים של המאה העשרים החלו להופיע מינים שונים של חיידקים בעלי עמידות לפניצילין. במהלך השנים החלו יותר ויותר להופיע חיידקים אשר לא מושפעים מהאנטיביוטיקה מסוימת, ואחר כך לסוג אחר ולסוג שלישי…

כיום אנחנו במצב של התפתחות חיידקים רבים אשר אנטיביוטיקה כבר אינה משפיעה עליהם. גרפים של פיתוח עמידות חיידקים נמצא במצגת.

נבגים בחיידקים

 

*לכל חיידק בעל נבג יש צורה קיימא, ובכל תא כזה ישנו נבג אחד בלבד. על מנת להרוג את הנבגים אנו צרכים להשתמש בתהליך עיקור של 121 מעלות באוטו-קלאב למשך 20 דקות, או במשך כמה שניות בחום גבוהה יותר.

פרדיננד קון דוקטורנט בגיל 19, פרופסור מן המניין בגיל 31 בפולין וגרמניה. התפרסם כבוטנאי, אך חקר גם חיידקים. הוא הוכיח כי הרתחה הורגת את מרבית החיידקים, אך לא את כולם ויש צורך להשמיד את הנבגים בטמפרטורה גבוהה יותר. בהרתחה קצרה התפתחו חיידקים, ובזמנים ארוכים יותר בחלק מהמקרים התפתחו אורגניזמים ובחלק לא.  המסקנה של קון היא שבכל המקרים בהם התפתחו אורגניזמים אחרי הרתחה הם היו בצילוסים בעלי נבגים.

פטריות משתמשות בנבגים על מנת להתרבות. בעולם החיידקים המטרה של הנבגים היא לא התרבות. לכל תא חיידקי יש נבג אחד בלבד. ישנן שתי קבוצות עיקריות של חיידקים אשר מפתחות נבגים- בצילוסיםוקלוסטרידיום. שניהם גרהאם חיוביים. בצילוסים אוהבים חמצן וקלוסטרידיום לא אוהב חמצן.

לחיידקים מזנים שונים יש נבגים שונים: הנבג יכול להיווצר במרכז התא או בקצהו. נבגים נוצרים בסביבת מחסור, כאשר מתגלה מחסור במשאבים טבעיים חיוניים להתפתחות והתרבות התאים יתחיל תהליך היווצרות הנבג בחיידק, אשר בסופו המידע התורשתי יישמר בנבג והחיידק לא יבצע פעילות חיים.(תהליך הפיכת החיידק לנבג מופיע בסכמה במצגת).

 

מהו אורך החיים של הנבג?

הנבגים יכולים לחיות שנים רבות ויכולים להוות סכנה במשך זמן רב לאחר שהפכו לנבגים.

בשנת 1981 בגרמניה נמצאה מבחנת ספורות שהוכנה בשנת 1947. הנבגים הוזרעו בצלחת והנבגים התפתחו לאחר שנים רבות של תרדמה.

בשנת 2000 פורסם מאמר על כך שבתהליך התגבשות של מלח נוצרים חורים, ובמקרה והיו חיידקים בגוש המלח אשר נקברו מתחת לקרקע במהלך מיליוני שנים האם ניתן להחיות אותם?

-בצילוס אנטרקס-  התגלה על ידי רוברט קוך, הרחבה בשיעור מספר 4.

-חיידק הבוטוקס-בעיה רצינית בעבר בפחיות שימורים. חיידקים אלה מייצרים תסיסות משום שהם אנאירוביים ומנפחים את פחיות השימורים. התופעה הנגרמת מחיידק זה היא חוסר יכולת של השרירים להתכווץ וחוסר פעילות אירובית של השריר. הבעיה היא לא החיידק משום שהוא התפתח בקופסת השימורים ופיזר את הרעלים שם, והאדם אכל את הרעלנים הללו כבר בתוך המזון שלו.

-חיידק הטטנוס-חיידק הטטנוס הוא חיידק אנאירובי, לא אוהב חמצן ואת גוף האדם. לחיידק הטטנוס יש נבגים שיכולים להקנות לו יכולת עמידות לשנים ארוכות. הנבגים אינם רגישים לחמצן. תופעות המעידות על טטנוס:

*כיווץ שרירים כללי שנגרם כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים של השריר- מעבר המידע בתוך תאי העצב הוא חשמלי, אל המעבר מתא העצב לתא השריר הוא כימי ולא חשמלי. מעבר זה משפיע על התכווצות והרפיית השריר.

חיידק הטטנוס משחרר רעל מסוים אשר נקשר לעצב האחראי על הרפיית השריר, ולכן השריר יקבל איתותי כיווץ ללא הפסקה.

 

שימושים של האדם בחיידקים עם נבגים:

-בוטוקס: ניתן להשתמש ברעלן הבוטוקס על מנת לקבל הרפיית שרירים במקומות אותם אנחנו רוצים להרפות. למשל הבוטוקס בשפתיים הוא הזרקת הרעלן במינון נמוך מאוד.

-אנזימים: אבקות כביסה למיניהן: ברוב המקרים אותם האנזימים שבאבקות הכביסה מקורם בחיידקי בצילוס. אנזימים הם זרזים, יחידת חלבון בסיסית שתפקידה הוא להשתתף בתהליכי בנייה, הרכבה ופירוק של תהליכים בגוף האדם על ידי תהליכים כימיים. חלק מהאנזימים הם כלי של הגוף לפרק מולקולות גדולות ולפזר אותן בתאי הגוף. האנזים "חותך" שרשרת של מולקולות על מנת להקל בפירוק החומר. האנזימים הם ספציפיים לחומר אותו הם מפרקים או מרכיבים. כמו מפתח ומנעול. ממברנת התא היא צפופה נורא, ועל מנת שיוכלו להיכנס לתא חומרים חיוניים יש לפרק אותם מחוץ לתא. חיידק אשר רוצה לפרק עמילן מפריש אל מחוץ לתא אנזימים שיפרקו אותו לסוכרים קטנים ויכניס אותם פנימה לתוך התא. לאבקות הכביסה מכניסים אנזימים שיפרקו את הסוכרים והשומנים אשר יפרקו את הלכלוך שנמצא על הבגדים ששמים בכביסה.

-אצטון: חיידק שגדל על עמילן משום שיש לו את אנזים העמילאז. ניתן לגדל אותו על מצעים זולים יחסית משום שעמילן הוא מקור זול. על הסיפור של חיים ויצמן בשיעור 9 אבל בקצרה: מלחה"ע הראשונה וויצמן הפעיל את החיידק של האצטון על מנת להפיק בצורה מסחרית אצטון. זוהי מערכת של תסיסה ובזכות הגילוי הזה ויצמן השיג את הצהרת בלפור.

לפרסום כתבה, השאירו פרטים